טיפול במגע עבור נפגעי תקיפה מינית ואלימות
החלמה דווקא בעזרת הכלי שפגע- מגע, תיקון אמיתי של הגבולות שנפרצו בגוף ובנפש . במאמר הבא, אשתף אתכם בקצה המזלג של העבודה הכל כך מורכבת ועדינה היכולה ליהיות כלי חשוב ואף מרכזי כחלק ממערך כלים תומכים חשובים (פסיכולוג/פסיכיאטר) בתהליך השיקום של השורד/שורדת.
את ההגדרה של החוק היבש לגבי מהי תקיפה מינית ניתן למצוא באתר " איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ונפגעי תקיפה מינית בישראל" .עם זאת, ניתן למצוא אפשרויות רבות לגבי הדרך שאותה פגיעה תתגלה בתוך תהליך טיפולי עם מטופלינו בקליניקה.
מטופל/ת ופרספקטיבה אישית
החוויה הקשה צילקה את נפשו וגופו של כל מטופל בעוצמה שונה עפ"י המבנה האישיותי והאנרגטיקה האינדווידואלית שלו. סף הרגישות האינדווידואלית של כל אדם שונה ואין מקום לשיפוטיות בשום צורה שהיא על החוויה עצמה בהתאם להגדרות חוקיות או תפיסות אישיות וחברתיות של מה "נחשב ומה לא" כפגיעה מינית מכל סוג שהוא .
אנחנו עובדים עם מה שיש ומה שהגיע איתו אותו מטופל. כל דבר שנתפס בפרספקטיבה של המטופל כתקיפה תקבל את ההתייחסות הראשונית הזהה מאיתנו בהתאם לאיבחון שנבצע. כמובן, חלק גדול מהחיזוק שבדרך הוא העבודה על הפרספקטיבה, הגבולות הפנימיים וכיצד אוספים אותה חזרה אל התמודדות עם מה שיש.. אך זה כבר מאמר נפרד.
אפשרויות למפגש עם שורד/ת בקליניקה
1.לעיתים, נושא הפגיעה יעלה במהלך הדרך. תהליך שהתחיל ממקום אחר לחלוטין וחוויה מודחקת שישבה בבסיסו של סימפטום ו/או תבנית יכולה לעלות כשהמערכת תאפשר זאת ולפתוח כיוון חדש של עבודה. כמו בכל תהליך, נחשפת שכבה אחר שכבה, כמו קליפות בצל שמתקלפות להן.. עד הליבה, השורש.
2. המוח ומערכות ההגנה הריגשיות בעלות יכולות הסוואה וטישטוש עמוקות ומורכבות.
יכולות לעבור שנים רבות עד שיום בהיר אחד "פתאום" עולה תמונה, זיכרון שמתחיל להעיר משהו אחר שבסופו של דבר מתגלה כזיכרון אלים כזה או אחר שהודחק.
לעיתים, מתוך עוצמת ההדחקה הנפגע עצמו יכול למצוא עצמו מפקפק באמיתות קיומה של אותה הטרואמה- האם התרחשה או לאו.
3.לרוב כשעולה המודעות אל הטרואמה ישלבו הנפגעים אנשי מקצוע נוספים אך במידה והמטופל בוחר שלא - לטעמי, עלינו לערב בזהירות רבה מאד וורבליקה מנחה ולהוועץ בעצמנו בפסיכולוג לתמיכה הנכונה ביותר עבור המטופל.
4. תופעת ההשלכה- אדם קרוב אל המטופל נפגע ומתוך מערכת יחסים סמביוטית ביניהם נוצרה השלכה אל העצמי כנפגע ישיר, בעיקר אם הפגיעה נעשתה בגילאים רכים במיוחד.
5. פגיעה שנעשתה ע"י בן משפחה יכולה ליצור קושי נוסף בתהליך ובפתיחת הבעיה בתוך המשפחה כגוף תומך. הנפגע יכול להגיע למצב של מחיקת העצמי, ערעור תחושה קיומית ויצירת עצמי כוזבFalse Self) )¹ . נמצא תופעות ריצוי ורמייה כדי לקבל את צרכיו ותחושת אשמה שקשורה לדה- לגיטימציה של הסביבה הקרובה אליו. כמו כן, מצידו של הנפגע, הסתרת הפגיעה, כשנעשתה בתוך המשפחה, נעשית לעיתים ממקום שבו הילד אינו רוצה לערער את המקום השמור "הבטוח" כביכול, את המשפחה.
6. יכולים להיווצר קשיים ביצירת מערכות יחסים. אלו יכולים לנבוע בין השאר ממצב של פגיעה ע"י זרים ולהגיע עד כדי מצבים של פחד מהבאת ילדים לעולם וגידולם. כשיש ילדים בתמונה, ניתן לפגוש העברות של תבניות אל הילדים ושימור תבנית הפגיעה והדורסנות מתוך הפגיעה שלהם. כמו כן, יש שנפגוש אצל ההורה ( =הנפגע) מצב של פחד מאיבוד שליטה מול הילדים וצורך בשליטה מוחלטת כדי לגונן עליהם מחזרה על עברם.
7. מטופל הסוחב איתו פגיעה ברמה הגילגולית והיא יכולה להיתפס כfalse memory ע"י המטופל (על המטפל להתייחס לחוויה כחוויה רגילה והטיפול בה יהיה זהה).
חוויה טרייה או זיכרון שהתעורר
לשלב בו הגיע אלינו המטופל יש משמעות נוספת. האם זו חוויה טרייה או זיכרון?
בשלב של חוויה טרייה- כרעיון ראשוני מנחה העבודה מתמקדת במצב ההישרדותי. קודם מחזקים, אח"כ מתעסקים עם העבר. קודם כל יוצרים ביטחון בקבלת המגע. כשנפגוש מצבים בהם הזיכרון התעורר - תחושת החשיפה ההישרדותית מתעוררת ומתנהגת כחוויה טרייה לכל דבר. אותה אסטרטגיה ננקוט כאן. בכל מקרה, על שלבי העבודה להיות הדרגתיים ולאפשר למטופל קודם כל לחזור לתיפקוד חיים "רגיל" .
ומה נעשה כשמטופל אינו מודע לטרואמה?
כשמטופל לא מודע לטראומה שעבר ואנו חושדים בקיומה של אחת לפני שהוא העלה אותה על סמך הממצאים האנרגטים שזיהינו, נתחיל באסטרטגיה זהירה זו מבלי לשתף אותו ברמה הורבלית. התכנים יעלו ממנו בהמשך (יכולות לעלות במשך הזמן תמונות ויזואליות, ריחות, פרטים ויזואלים של התוקף עצמו וכיוצ"ב). אין זה מתפקידנו להעלות אפשרות זו בפניו לפני שהמערכת שלו הפנימית איפשרה והביאה את החומרים בעצמם. מהלך כזה יכול להסב נזק יותר מתועלת.
אלמנטים, יסודות וכלים לעבודה
קיימות נקודות התייחסות שונות עבור המטפלים ובמיוחד עבור מטפלי המגע בתהליך שיקום נפגע תקיפה מינית ואלימות ככלל. אותם פרמטרים שאזכיר כאן יכולים להופיע במצבים שונים שאינם בהכרח קשורים רק לפגיעה מינית.
התיאור הנוכחי הינו מיפוי והתבוננות כללית, על רקע מצבים אותם פגשתי בקליניקה ,קריאת הגוף האמוציונלית ,יחד עם הצלבות אל המרידיאנים והמאפיינים הריגשיים שמאחוריהם. יש לבחון כל מקרה לגופו, כמו בכל תהליך טיפולי .
המטרה המרכזית היא לעזור לאותו אדם ליצר מחדש את הגבולות שנפגעו וליצור מסגרת בריאה מחודשת לגוף. ליצור אותה מחדש מתוך הנפגע עצמו ולא דרך השריון החיצוני שהופכת לעיתים לתבנית חיים סטגנטיבית. את החווית/ טראומת הפגיעה לעולם לא נעביר, אלא נעבוד איתו על ללכת דרכה אל המשך חייו.
השלב הראשוני אליו יש להתייחס הוא בניית האמון מחדש. במה? בעצמם, בגופם, בעולם, באנשים ובכלל. חיזוק האמון כשלב ראשוני יאפשר כניסה לרבדים העמוקים יותר מהעבר ובהווה. מגע בתפיסתם הראשונית נחשב כמוטיב שלילי שפרץ את גבולות הביטחון האישיים. יש לזכור שעצם ההסכמה לקבל מגע מתחילה את המהלך הראשוני של בניית אמון מחדש.
להחזרת הביטחון והאמון דרך כלי המגע דרכו נעשתה הפגיעה חשובה לאין שעור.
הדרך לשם היא ביצירת אמון ראשוני המתחיל דווקא קודם כל בשיחה, במעיין קשר חולין כאדם לאדם ולשלב את המגע באופן הדרגתי ובעדינות.
מגע מלא כטכניקת עבודה ראשונית, משדר ביטחון ובונה אמון.
תחילתה של הדרך מתרכזת בהרבה עבודת כוונה וריכוז גבוה של המטפל. הרבה יותר מהטכניקות עצמן בהן הוא משתמש. עבודת גב בתפיסה אמוציונלית היא דוגמה לאסטרטגית פתיחה טובה.
כדי להמנע מחווית פלישה מצידו של המטופל, ישנם אזורי עבודה אותם נשים בצד בתחילת הדרך ואלו הם: הפנים, הידיים, עבודה מעל הראש ,האגן והישבן שיצטרפו רק בהמשך. לעיתים נתחיל בטיפול בן מספר דקות בודדות במגע כי חווית המגע קשה להם ומכווצת. בהתחלה נעבוד עבודה עמוקה ומונוטונית כדי ליצר את הביטחון הראשוני הנדרש. נעבוד על יצירת מה שמוגדר כבנייה של "רצף עורי" חדש, גבול חדש במקום זה שנפרץ.
כאמור, פעמים רבות נמצא בנייה של "אני שיקרי" ( False Self)- בנייה של הסתרות, תמונת "הכל בסדר" לכאורה הכל יציב ומושלם. ניתן לזהות זאת באיבחון הגוף כשהוורבליקה תסתור מצבים כגון: הליכה לא יציבה, בשכיבה- הרגליים מופנות פנימה או רק חלקם העליון של היריכיים יהיו כאלה. בעיות נשימה ותחושה של חנק יכולות ליהיות חלק מהסימפטומים הנילווים, גם במצבים בהם מדובר בפגיעה ישנה והזעת יתר במקומות כגון בית השחי וכפות הידיים.
דרך עיני היסודות הגדולים של הטבע הטיפול מתרכז באופן כללי בחיזוק האדמה, מירכוז המים ופתיחת האש.
סמוך לזמן הטרואמה או ההתעוררות החיה של הזיכרון, נעבוד על חיזוק האש קודם כל כדי לחזק את האספקט ההישרדותי וליציאה מול מצב הניתוק וההקפאה. אותו ניתוק ושיתוק שהטראומה יוצרת כדי לשרוד אותה בעודה מתרחשת. לרוב, חוסר היציבות של האש יכולה להתבטא בין השאר באימפולסיביות ושבריריות. מצבים של לחות גבוהה, שינויים בטמפ' מקור לחום, הזעה מוגברת בכפות הידיים ובית השחי ועוד.
מבחינת האדמה- המטרה הראשונה היא לקחת את המטופל למקום יציב ובטוח יותר. מצבה רעוע, היא מלאה בפחדים, סדקים ודאגות. נדרשת עבודה איטית, עמוקה ותומכת ללא תנועות מהירות והפתעות. כאמור, חיזוק האמון כקו מנחה. המים- עמוקים וסוערים, האש במים בולטת, דופק בועט וחזק מהסערה הפנימית ומהנסיון לשמור על תמונת "הכל בסדר". חוסר היציבות של המים יכול להתבטא גם בנפילות אל דיכאון והצפות ריגשיות. כמו כן, יתכנו מצבים של סגירות במטרה שסביבתם לא תזהה את הצורך בעזרה, אל מול תלות יתר וצורך עמוק בתשומת לב עד כדי מניפולציות כרוניות לשם השגתם - מורכב ובהחלט יכול להופיע במקביל פעמים רבות.
בשלבים מתקדמים יותר נרצה להביא את האזורים שנסגרו להפתח, להבנות מחדש, לחיות מחדש. הצורך להחיות את המקום שמת מחדש ולהעמיד את האדם מול החוויה ממקום של כוח כחוויה מתקנת. זהו שלב מתקדם בבניית האש והוא מגיע רק לאחר בניית האמון בעבודת המגע והתחזקות כללית.
ישנו מושג שנקרא "השומר". הוא יכול לצאת לעיתים בזמן הטיפול בעבודה מתוקף היותו גורם משריד מזמן התקיפה. (גיהוקים, משיכה בשער ואף צחוק פתאומי ועוד) יכולים לחזור סימנים של הפגיעה דרך חוויות עצורות בגוף כגון התקף קוצר נשימה ועד כדי דימום של אזורים שנפגעו.
חלק גדול מהריפוי קורה בזכות זריקת הכעסים החוצה, ניקוי המערכת ואיפשור של בנייה מחדש בכל הרמות האפשריות של המערכות השונות.
מוזמנים להכנס לקריאת סיפור מקרה מרגש של שורדת מיוחדת איתה נפגשתי בזמן היותה בהריון הראשון בחייה
מקורות מידע נוספים:
(1) אנטומיה טופוגרפית/ ד"ר עופר רז
(2) הסוד ושיברו: סוגיות בגילוי עריות/ צביה זליגמן זהבה סולומון, עורכות.
(1) הערה בגוף המאמר:
מתןך מאמרו של פסיכואנליטיקאי בשם ווינקוט -
Winnicott, D.W., (1960). Ego Distortion in Terms of True and False Self. In: The Maturational Processes and the Facilitating Environment. Karnac Books, London, 1990.
כותבת המאמר- איריס אברבנאל, מטפלת בכירה באנמה- שיאצו אמפוקו ופרחי באך.
מנחה ימי עיון, סדנאות למטפלים ולקהל הרחב.
