דלקות אוזניים חוזרות, אטופיק דרמטיטיס, הפרעת שינה אצל ילדים- התבוננות דרך משקפי הרגש
דלקות אוזניים, אטופיק דרמטיטיס," לא רוצה לישון ו"חברים
נוספים".. איך זה קשור ל"לשמור בבטן"? מהו החלק הריגשי בסיפור? טיפול ריגשי בילדים כחלק מהטיפול במגע הוא אפשרי
ויעיל במיוחד מקרים סימפטומים שחוזרים על עצמם. ולקינוח – סיפור מקרה.
המאמר המלא כולל סיפור המקרה ומסקנות פורסם באתר סינית. מוזמנים להכנס ללינק-
- http://www.sinit.co.il/2012/04/18/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%99%d7%9c%d7%93%
d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%91%d7%98%d7%9f/?ref=hpc
סימפטום שחוזר על עצמו כמראה לחסימה ריגשית פנימית-
כידוע לכולנו, גוף האדם הוא מראה המשקפת את מצבו הפנימי, הנפשי והגופני של האדם. כשאנו מתבוננים בגוף האדם, אנו
יכולים למצוא ביטוי חיצוני המשקף את מצב החסימות הפנימיות שהם חלק ממחוללי המחלות הנפשיות והפיזיות.
התפתחות ריגשית מגיל שנה אל גיל שבע ואילך-
כחלק מהתפתחות הילד לכיוון של עצמאות, החל מגיל שנה מתחילה להיבנות האישיות האינדווידואלית. רצונות אישיים, בדיקת
תגובות הסביבה ובניית הגבולות לשם הגדרת האני.
דרך ההתמודדות של הסביבה הקרובה והמצבים אליו נחשף הילד- פיזית וריגשית, תוך דגש על מערכות היחסים המשמעותיות והמרכזיות בחייו עם הוריו ומערכת חינוך שיגרתית (כגון גן או פעוטון) מאד משפיעה על בחירותיו של הילד. מגיל7 (ואף קודם לכן מתוך מצוקות וכמערכת הגנה) ילדים מתחילים להתאפק ולשלוט ברגשות. נושא דחיית הסיפוקים יכול לקחת צעד קדימה ומכאן יכולות להתפתח סטגנציות רגשיות עד כדי תבניות חיים. אלו בפוטנציאל לנדוד איתם אל חיים בוגרים כקבעונות.
בגילאים הללו כשסימפטום חוזר על עצמו יש סבירות גבוהה למערך ריגשי ופיזי מושרש שגורם ליציאת ה"הד" במערכת. מהו אותו ה"הד"?- ארחיב במאמר נפרד.
מדוע מומלץ לטפל מילדות -
הגוף קולט גירוי חיצוני שיוצר תחושה שיוצרת צורך שיוצר רגש שיוצר דחף. הגירוי יכול ליהיות גם משהו עתיק, מילדות והתגובה והדחף יבואו בגיל מבוגר . זהו תהליך אנרגטי בלתי נמנע שהגוף עובר כל פעם כשהוא קולט גירוי מסוים. הדחף שבסוף התהליך הוא הצורך לתת תשובה לאותו גירוי ראשוני. אותו דחף הוא בעל כוח אנרגטי ממשי, אליו אפשר להתייחס בשני אופנים: תגובה שתיצור המשכיות וביטוי של אותו אדם, או דיכוי שמתחיל יצירת חסימה, כאב נפשי ופיזי תהליך של מתוך הדעיכה שמתחילה להיווצר. בבחירת האפשרות השנייה, מנוטרלת מערכת התגובה ועם הזמן יכולה להפוך לחלק מאישיותו של אדם, חלק מתבניות חייו. לחסימות אלו מטבע הדברים של הקשר בין הגוף והנפש יהיו לרוב ביטויים פיזיולוגים והתנהגותיים. ככל שנטפל בהם
בגיל צעיר יותר כך נוכל למנוע את הפיכתם לחלק מתבנית אישיותית שמקשה על אותו הילד בהמשך חייו כבוגר.
דלקות אוזניים חוזרות:
עם היציאה אל אויר העולם, כבר בגיל של מספר שעות בודדות יכול הילד להתחיל לבנות חסימות. המהלך נוצר מתוך צורך הישרדותי בסיסי מול חוויות אותם יחווה
כסכנה ויגרמו לו לתחושות שונות כגון חרדה, מתח נפשי ולחץ אינטואטיבי. הילד יכול לנסות למנוע מחוויות ומצבים להכנס ולצאת ובעצם יחסום את המערכת התקשורתית בדרך
הזו. האדם לומד לאורך השנים להגן על החסימות שלו ולנטרל בדרך הזו את יכולתה של המערכת החיסונית שלו להתמודד עם מחלות.
לדוגמה: (כשחשוב לזכור לא לשפוט את ההורה העומד מולנו ולזהות את כל המערך הזקוק לתמיכה, ההורה והילד כאחד).
האם לדלקות אוזניים חוזרות אצל ילד כשהגיעה אחות קטנה לעולמו קשורות לתופעת ריצוי מול ההורים כי בתחושת ואין מקום לצרכיו יותר? יש אפשרות שנשמע מההורה במצב כזה: "אבל הוא מתנהג למופת, לא אומר כלום, ממש ילד טוב, מאד עוזר עם הקטנה, במיוחד בימים שאני חוזרת מאד מאוחר מהעבודה ואין לי זמן ליהיות איתו אפילו " . זוהי דוגמה, לכך שקיים קשר בין עיכול
החיים באספקט הריגשי בפרספקטיבה של הילד לבין דלקות אוזניים ואפשר להסביר זאת דרך הכתבים העתיקים מעבר לנסיון הקליני שפגשתי המדגימים את הקשר דרך החיבור בין
ההארה, הבטן התחתונה לכך.(1)
אחת המסקנות המתבקשות הן שכשיש "קצר"בתקשורת הריגשית בין האני הפנימי לבין דרך התמודדות עם החיצון כלומר"עיכול" החיצון, כשיש
דיכוי של הביטוי הפנימי, יכולה בין השאר להופיע דלקת אוזניים.זוהי בחירה הישרדותית הכרחית לעיתים בגילאים הרכים, אך מה יקרה בחייו כבוגר כתוצאה מכך?
תהליך הריפוי:
הטיפול יהיה בסימפטומים עצמם ובשורש להיווצרותם במקרה של ילדים, הדגש על מערכת היחסים עם הסביבה הקרובה מאד משמעותית להיווצרותו של
השורש, לכן הטיפול הופך פעמים רבות למערכתי ברמה המשפחתית. ממתן כלים ל"עבודת בית" והתבוננות עבור ההורה עצמו כחלק מהתהליך של הילד ועד לטיפול אישי
להורה.
טיפול רגשי לילדים דרך הגב:
הרמוניה גופנית יכולה להתקיים כשהאלמנטים, חלקי הגוף השונים אינם מנוכרים זה מזה. עמוד השדרה הוא דוגמה
לאלמנט גופני המחבר בין החלק העליון לחלק התחתון. כשהוא שליו, הוא מאפשר זרימה אנרגטית לאברים
הפנימיים ובין האלמנטים הגופניים השונים. גם כאן נכנסים הכתבים לתמונה ולא רק הנסיון ומדגימים את הקשר למערכת האנטומית פיזיולוגית מעבר לידע העתיק על הנקודות
ודרך השפעתם על המערך הגופני- ריגשי. הגב נחשב ל "מערכת גיבוי " ולא בכדי. הוא סופג, מגן וסוחב את כל מה שקורה לנו בחלקים הפנימיים, בחלקים היינים, בכל הרמות- מפיזי אל ריגשי וגם הוא זקוק להתיחסות בטיפולים, בין השאר מסיבה זו.
קיימת תפיסה אסטרטגית טיפולית המדברת על עבודה על הבטן דרך הגב . בכלי עבודת המגע ניתן להשתמש בדרך זו כשמטופלים מתקשים להתחיל
טיפול עם מגע ישיר בבטן ולעשות כך הכנה לעבודת המגע הישירה על הבטן שיכולה כתוצאה מדרך עבודה זו להגיע בסופו של דבר.
סיפור מקרה – טיפול רגשי בילד דרך הגב
י.א הגיע לטיפול בגיל 8. דרך העבודה על אזו הבטן היתה דרך אסטרטגיות עבודה עקיפות.
י.א הגיע עם פחדים, אטופיק דרמטיטיס כרוני במרפקים הפרעת שינה , סיוטי לילה, כעסים, קנאה בין אחים ,ראייה פסימית של המציאות, קושי עם שינויים וסגירות
רבה, גם בפניי. חוסר הסבלנות והביישנות היו ברורים מהרגע הראשון. הבחירה לעטוף אותם במערכת הגנה של כעסים, אלימות מילולית ולעיתים פיזית היו השכבה
הראשונה לקלף אזור הבטן הוגדר על ידו מהמפגש הראשון כמחוץ לתחום. דרך עבודה על איזור הגב בעזרת האסטרטגיה הטיפולית המייצרת מצב תודעתי של עבודה על הבטן דרך הגב, דגש על עמוד השדרה הגב התחתון )כליות ואזור הרגליים- התחילו את התהליך. + (Ming Men,
היפנים) על הגב ולאט גם על נקישות קודהו שוראן (טכניקת משיכות ונקישות מימי מקדשי השינטו אזור החזה הצטרפו.הידיים גם
כן נכנסו בהדרגה לתמונה, דגש על הLu
והHt.
אל איזור הבטן באופן ישיר הצלחנו להגיע בשלבים מאוחרים של הטיפול יחד הנחנו ידיים על האזורים האסטרטגיים ורק אז איפשר י. ביצוע
של טכניקות ישירות ועמוקות. בשלב הזה כבר ביקש ממני לא לשכוח לעשות לו את ה"מקפצה"כינוי שלנו לטכניקת עבודה על ההארה המשלבת את הגב
התחתון במנח אנטריורי ואין מצב לפספס ניעור ידיים ורגליים (טכניקת אנמה-שיאצו מניעה)
האמון נבנה, י.א התחיל לשתף גם וורבלית את הקשיים הרגשיים האמונותוהפחדים עצמם בצורה ברורה, להיישיר מבט, לחייך ולחלוק בחדר גם איתי באופן ישיר
ולא רק דרך אימו שהיתה בהתחלה ה"מגשרת" בסגנון "תגידי לה את.." לימוד האם עיסוי ילדים עם דגש מהותי על
איזור הבטן והגב התחתון עזרו מאד בדרך והיה להם חלק חשוב בחיזוק חווית הבטחון בין האם לילד וחיזוק האדמה,
מעבר לאיכויות הנפלאות של הטכניקות עצמן שיצרו הזרמה של "קופסת הרגשות" ועזרו לפרק את החומות להבנה מה קורה לו בפנים ומשם לעזור לו באופן ישיר מול אותם קשיים
שצפו.
שאפו לאם על שיתוף פעולה בהתמדה בבית ולא רק בקליניקה, שהיה לטעמי מהותי בתנועה ואיפשור השינוי במקרה זה!
יש לציין שתהליך זה לווה גם בפרחי באך קיבלו כל מספר שבועו ותמכו אף הם במיקסום השחרור והתנועה בדרכם העדינה והתומכת.
אטופיק דרמטיטיס היה הסימפטום הראשון שנעלם ומהר מא בתחילת הדרך, תוך מספר חודשים בודדים הפחדים נרגעו, השינה חזרה
לסדרה ומערכת היחסים עם האחות והסביבה השתפרה והפכה שיתופית יותר. כיום אנו נפגשים אחת לשלושה שבועות מפעם בשבוע רק לשימור ובדק בית. אמנם בחר
להתחפש בפורים ל"סוכן חשאי".. אך נראה שעבר לארגון שיתופי יותר ועל מלחמת הכריות בסיומו של כל מפגש הוא לא מוותר בכל מקרה..:)
מקורות מידע נוספים
1. Kiiko Matsumoto&
Stephan Birch/ Hara Diagnosis: reflections
on the
sea
2© 2012 Iris Abarbanel, All rights reserved
.
.
נוספים".. איך זה קשור ל"לשמור בבטן"? מהו החלק הריגשי בסיפור? טיפול ריגשי בילדים כחלק מהטיפול במגע הוא אפשרי
ויעיל במיוחד מקרים סימפטומים שחוזרים על עצמם. ולקינוח – סיפור מקרה.
המאמר המלא כולל סיפור המקרה ומסקנות פורסם באתר סינית. מוזמנים להכנס ללינק-
- http://www.sinit.co.il/2012/04/18/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%99%d7%9c%d7%93%
d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%91%d7%98%d7%9f/?ref=hpc
סימפטום שחוזר על עצמו כמראה לחסימה ריגשית פנימית-
כידוע לכולנו, גוף האדם הוא מראה המשקפת את מצבו הפנימי, הנפשי והגופני של האדם. כשאנו מתבוננים בגוף האדם, אנו
יכולים למצוא ביטוי חיצוני המשקף את מצב החסימות הפנימיות שהם חלק ממחוללי המחלות הנפשיות והפיזיות.
התפתחות ריגשית מגיל שנה אל גיל שבע ואילך-
כחלק מהתפתחות הילד לכיוון של עצמאות, החל מגיל שנה מתחילה להיבנות האישיות האינדווידואלית. רצונות אישיים, בדיקת
תגובות הסביבה ובניית הגבולות לשם הגדרת האני.
דרך ההתמודדות של הסביבה הקרובה והמצבים אליו נחשף הילד- פיזית וריגשית, תוך דגש על מערכות היחסים המשמעותיות והמרכזיות בחייו עם הוריו ומערכת חינוך שיגרתית (כגון גן או פעוטון) מאד משפיעה על בחירותיו של הילד. מגיל7 (ואף קודם לכן מתוך מצוקות וכמערכת הגנה) ילדים מתחילים להתאפק ולשלוט ברגשות. נושא דחיית הסיפוקים יכול לקחת צעד קדימה ומכאן יכולות להתפתח סטגנציות רגשיות עד כדי תבניות חיים. אלו בפוטנציאל לנדוד איתם אל חיים בוגרים כקבעונות.
בגילאים הללו כשסימפטום חוזר על עצמו יש סבירות גבוהה למערך ריגשי ופיזי מושרש שגורם ליציאת ה"הד" במערכת. מהו אותו ה"הד"?- ארחיב במאמר נפרד.
מדוע מומלץ לטפל מילדות -
הגוף קולט גירוי חיצוני שיוצר תחושה שיוצרת צורך שיוצר רגש שיוצר דחף. הגירוי יכול ליהיות גם משהו עתיק, מילדות והתגובה והדחף יבואו בגיל מבוגר . זהו תהליך אנרגטי בלתי נמנע שהגוף עובר כל פעם כשהוא קולט גירוי מסוים. הדחף שבסוף התהליך הוא הצורך לתת תשובה לאותו גירוי ראשוני. אותו דחף הוא בעל כוח אנרגטי ממשי, אליו אפשר להתייחס בשני אופנים: תגובה שתיצור המשכיות וביטוי של אותו אדם, או דיכוי שמתחיל יצירת חסימה, כאב נפשי ופיזי תהליך של מתוך הדעיכה שמתחילה להיווצר. בבחירת האפשרות השנייה, מנוטרלת מערכת התגובה ועם הזמן יכולה להפוך לחלק מאישיותו של אדם, חלק מתבניות חייו. לחסימות אלו מטבע הדברים של הקשר בין הגוף והנפש יהיו לרוב ביטויים פיזיולוגים והתנהגותיים. ככל שנטפל בהם
בגיל צעיר יותר כך נוכל למנוע את הפיכתם לחלק מתבנית אישיותית שמקשה על אותו הילד בהמשך חייו כבוגר.
דלקות אוזניים חוזרות:
עם היציאה אל אויר העולם, כבר בגיל של מספר שעות בודדות יכול הילד להתחיל לבנות חסימות. המהלך נוצר מתוך צורך הישרדותי בסיסי מול חוויות אותם יחווה
כסכנה ויגרמו לו לתחושות שונות כגון חרדה, מתח נפשי ולחץ אינטואטיבי. הילד יכול לנסות למנוע מחוויות ומצבים להכנס ולצאת ובעצם יחסום את המערכת התקשורתית בדרך
הזו. האדם לומד לאורך השנים להגן על החסימות שלו ולנטרל בדרך הזו את יכולתה של המערכת החיסונית שלו להתמודד עם מחלות.
לדוגמה: (כשחשוב לזכור לא לשפוט את ההורה העומד מולנו ולזהות את כל המערך הזקוק לתמיכה, ההורה והילד כאחד).
האם לדלקות אוזניים חוזרות אצל ילד כשהגיעה אחות קטנה לעולמו קשורות לתופעת ריצוי מול ההורים כי בתחושת ואין מקום לצרכיו יותר? יש אפשרות שנשמע מההורה במצב כזה: "אבל הוא מתנהג למופת, לא אומר כלום, ממש ילד טוב, מאד עוזר עם הקטנה, במיוחד בימים שאני חוזרת מאד מאוחר מהעבודה ואין לי זמן ליהיות איתו אפילו " . זוהי דוגמה, לכך שקיים קשר בין עיכול
החיים באספקט הריגשי בפרספקטיבה של הילד לבין דלקות אוזניים ואפשר להסביר זאת דרך הכתבים העתיקים מעבר לנסיון הקליני שפגשתי המדגימים את הקשר דרך החיבור בין
ההארה, הבטן התחתונה לכך.(1)
אחת המסקנות המתבקשות הן שכשיש "קצר"בתקשורת הריגשית בין האני הפנימי לבין דרך התמודדות עם החיצון כלומר"עיכול" החיצון, כשיש
דיכוי של הביטוי הפנימי, יכולה בין השאר להופיע דלקת אוזניים.זוהי בחירה הישרדותית הכרחית לעיתים בגילאים הרכים, אך מה יקרה בחייו כבוגר כתוצאה מכך?
תהליך הריפוי:
הטיפול יהיה בסימפטומים עצמם ובשורש להיווצרותם במקרה של ילדים, הדגש על מערכת היחסים עם הסביבה הקרובה מאד משמעותית להיווצרותו של
השורש, לכן הטיפול הופך פעמים רבות למערכתי ברמה המשפחתית. ממתן כלים ל"עבודת בית" והתבוננות עבור ההורה עצמו כחלק מהתהליך של הילד ועד לטיפול אישי
להורה.
טיפול רגשי לילדים דרך הגב:
הרמוניה גופנית יכולה להתקיים כשהאלמנטים, חלקי הגוף השונים אינם מנוכרים זה מזה. עמוד השדרה הוא דוגמה
לאלמנט גופני המחבר בין החלק העליון לחלק התחתון. כשהוא שליו, הוא מאפשר זרימה אנרגטית לאברים
הפנימיים ובין האלמנטים הגופניים השונים. גם כאן נכנסים הכתבים לתמונה ולא רק הנסיון ומדגימים את הקשר למערכת האנטומית פיזיולוגית מעבר לידע העתיק על הנקודות
ודרך השפעתם על המערך הגופני- ריגשי. הגב נחשב ל "מערכת גיבוי " ולא בכדי. הוא סופג, מגן וסוחב את כל מה שקורה לנו בחלקים הפנימיים, בחלקים היינים, בכל הרמות- מפיזי אל ריגשי וגם הוא זקוק להתיחסות בטיפולים, בין השאר מסיבה זו.
קיימת תפיסה אסטרטגית טיפולית המדברת על עבודה על הבטן דרך הגב . בכלי עבודת המגע ניתן להשתמש בדרך זו כשמטופלים מתקשים להתחיל
טיפול עם מגע ישיר בבטן ולעשות כך הכנה לעבודת המגע הישירה על הבטן שיכולה כתוצאה מדרך עבודה זו להגיע בסופו של דבר.
סיפור מקרה – טיפול רגשי בילד דרך הגב
י.א הגיע לטיפול בגיל 8. דרך העבודה על אזו הבטן היתה דרך אסטרטגיות עבודה עקיפות.
י.א הגיע עם פחדים, אטופיק דרמטיטיס כרוני במרפקים הפרעת שינה , סיוטי לילה, כעסים, קנאה בין אחים ,ראייה פסימית של המציאות, קושי עם שינויים וסגירות
רבה, גם בפניי. חוסר הסבלנות והביישנות היו ברורים מהרגע הראשון. הבחירה לעטוף אותם במערכת הגנה של כעסים, אלימות מילולית ולעיתים פיזית היו השכבה
הראשונה לקלף אזור הבטן הוגדר על ידו מהמפגש הראשון כמחוץ לתחום. דרך עבודה על איזור הגב בעזרת האסטרטגיה הטיפולית המייצרת מצב תודעתי של עבודה על הבטן דרך הגב, דגש על עמוד השדרה הגב התחתון )כליות ואזור הרגליים- התחילו את התהליך. + (Ming Men,
היפנים) על הגב ולאט גם על נקישות קודהו שוראן (טכניקת משיכות ונקישות מימי מקדשי השינטו אזור החזה הצטרפו.הידיים גם
כן נכנסו בהדרגה לתמונה, דגש על הLu
והHt.
אל איזור הבטן באופן ישיר הצלחנו להגיע בשלבים מאוחרים של הטיפול יחד הנחנו ידיים על האזורים האסטרטגיים ורק אז איפשר י. ביצוע
של טכניקות ישירות ועמוקות. בשלב הזה כבר ביקש ממני לא לשכוח לעשות לו את ה"מקפצה"כינוי שלנו לטכניקת עבודה על ההארה המשלבת את הגב
התחתון במנח אנטריורי ואין מצב לפספס ניעור ידיים ורגליים (טכניקת אנמה-שיאצו מניעה)
האמון נבנה, י.א התחיל לשתף גם וורבלית את הקשיים הרגשיים האמונותוהפחדים עצמם בצורה ברורה, להיישיר מבט, לחייך ולחלוק בחדר גם איתי באופן ישיר
ולא רק דרך אימו שהיתה בהתחלה ה"מגשרת" בסגנון "תגידי לה את.." לימוד האם עיסוי ילדים עם דגש מהותי על
איזור הבטן והגב התחתון עזרו מאד בדרך והיה להם חלק חשוב בחיזוק חווית הבטחון בין האם לילד וחיזוק האדמה,
מעבר לאיכויות הנפלאות של הטכניקות עצמן שיצרו הזרמה של "קופסת הרגשות" ועזרו לפרק את החומות להבנה מה קורה לו בפנים ומשם לעזור לו באופן ישיר מול אותם קשיים
שצפו.
שאפו לאם על שיתוף פעולה בהתמדה בבית ולא רק בקליניקה, שהיה לטעמי מהותי בתנועה ואיפשור השינוי במקרה זה!
יש לציין שתהליך זה לווה גם בפרחי באך קיבלו כל מספר שבועו ותמכו אף הם במיקסום השחרור והתנועה בדרכם העדינה והתומכת.
אטופיק דרמטיטיס היה הסימפטום הראשון שנעלם ומהר מא בתחילת הדרך, תוך מספר חודשים בודדים הפחדים נרגעו, השינה חזרה
לסדרה ומערכת היחסים עם האחות והסביבה השתפרה והפכה שיתופית יותר. כיום אנו נפגשים אחת לשלושה שבועות מפעם בשבוע רק לשימור ובדק בית. אמנם בחר
להתחפש בפורים ל"סוכן חשאי".. אך נראה שעבר לארגון שיתופי יותר ועל מלחמת הכריות בסיומו של כל מפגש הוא לא מוותר בכל מקרה..:)
מקורות מידע נוספים
1. Kiiko Matsumoto&
Stephan Birch/ Hara Diagnosis: reflections
on the
sea
2© 2012 Iris Abarbanel, All rights reserved
.
.
